החלטה בתיק עמ"י 57854-09-11

בפניי ערר על החלטתו של בית משפט קמא בדבר הארכת מעצרו של העורר, יצחק מרדכי, לצורכי חקירה וזאת עד ליום 02.10.11 בשעה 14:00.

העורר נעצר ביום 25.09.11 בחשד לביצוע עבירות של החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת נשק ותחמושת. יחד עמו, נעצר חשוד נוסף. יצוין כי לגבי החשוד הנוסף הוארך מעצרו ביום 26.09.11 עד ליום 02.10.11. לעומת זאת, לגבי העורר שלפניי, מעצרו הוארך תחילה עד היום, וזאת מאחר ובדיון הקודם הוא נעדר מחמת אשפוזו. בהחלטה שלפניי החליט אפוא השופט קמא להשוות בינו לבין החשוד האחר.

בדירתו של העורר נמצא חומר החשוד כסם וכן כדורי אקדח. כמו כן, נעצר באותו מקום חשוד נוסף שקודם לכן יצא מהבית ונצפה על ידי שוטרים, משחזר לבית נמצא על גופו אקדח. יצוין כבר עתה כי ההחלטה בדבר במעצר נוגעת למעשה לעניין החשד להחזקת נשק ולא לעניין הסמים.

בית משפט קמא מצא לאחר עיון בחומר הראיות שקיים חשד סביר הקושר את העורר למיוחס לו.

באשר לכדורי האקדח, הרי שאלה נמצאו במקום מוסלק בדירה. באשר לאקדח הרי נכון הדבר שהאקדח נמצא ע גופו של חשוד נוסף, ואולם חשוד זה מתגורר פרק זמן ניכר בביתו של החשוד.

על כן, ציין השופט, כי בנסיבות אלה יש כדי לקשור, לפחות ברמת החשד הסביר, בין העורר לבין החזקת האקדח, ויש לאפשר למשטרהלמצות את החקירה בהקשר זה.

לעורר עבר פלילי הכולל הרשעה קודמת בהחזקת נשק שעליה נדון לעונש מאסר. אין חולק כי מצבו הרפואי של העורר אינו קל בלשון המעטה, אך בעניין זה ציין השופט קמא כי אין בכך כדי לאיין את מסוכנותו. עוד ציין השופט קמא, כי מן הראוי לאפשר פרק זמן סביר לצורך השלמת הבדיקות המדעיות. לבסוף העיר השופט קמא, כי לא הוצגה בפניו כל חלופת מעצר סבירה, אין מקום לדעת השופט לשקול חזרת העורר לבית מגוריו בפיקוח אשתו.

שמעתי טענות מצד שני הצדדים. הסנגור המלומד הפנה ראשית למצבו הרפואי הבעייתי של החשוד, הסובל מבעיות פיזיות ונפשיות, ושוחרר רק עתה מאשפוז לאחר שקודם לכן הונשם. בעומדו על נסיבות האירוע ציין הסנגור כי נראה על פני הדברים שהחשוד האמיתי בהחזקת האקדח הוא העצור השני ולא העורר. החשוד השני נכנס אל הבית לאחר שנצפה מחוץ לבית קודם לכן. לדברי הסנגור יש גם אפשרות שהן הכדורים והן האקדח קשורים לחשוד השני דווקא. מכל מקום, לא הייתה התפתחות משמעותית בחקירה. לדעת ב"כ המשיבה יש מקום לאשר את החלטתו של השופט קמא. נציג המשטרה הציג בפניי את פעולות החקירה הנדרשות, ולדבריו חלק מפעולות אלה יכולות להיעשות רק כאשר העורר במעצר. עוד ציין כי למעשה לא נחקר העורר עד כה חקירה ממשית משום שנרדם במהלך חקירתו הראשונה, וכאשר רצו לחקור אותו בבית החולים לא שיתף פעולה. המשטרה מצפה לקבל תשובה לגבי מעתקים של תביעות אצבע שנמצאו הן על גבי הנשק והן על גבי הכדורים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר שלפניי, החלטתי לדחות את הערר. ער אני למצבו הרפואי של העורר, וכן לאפשרות כי בסופו של דבר יתברר כי מרכז הכובד בנושא החזקת הנשק שלא כדין ולפתחו של החשוד השני. ואולם, נראה לי כי צדק השופט קמא בהחלטתו שיש לאפשר למשטרה להתקדם בחקירתה ולמצות אותה. יש לזכור כי לעורר הרשעה קודמת בהחזקת נשק שלא כדין וכי גם החשוד השני התגורר באופן קבוע בביתו. המשטרה הציגה פעולות חקירה שחלקן יכולות להיעשות רק כאשר העורר במעצר. למעשה יש גם מקום לקבל גרסה מצד העורר עצמו. בתיקים מסוג זה יש גם לאפשר למשטרה לקבל את תוצאות הבדיקות שנעשו.  סבור אני גם שצדק השופט קמא בהעירו כי בית המגורים של העורר אינו נראה כמקום מתאים לחלופת מעצר.

לאור כל זאת, נדחה הערר.

אף אני אפנה את תשומת לב רשויות שב"ס למצבו הרפואי של העורר. גם אני התרשמתי בדיון עצמו כי מצבו הרפואי של העורר טעון פיקוח.

יש להביא בדחיפות את העורר בפני רופא שב"ס ולוודא שיקבל את הטיפול הרפואי המלא שלו הוא נדרש.

כמו כן, חזקה על המשטרה כי תיתן דעתה למצבו הרפואי, פיזי ונפשי של העורר, בעת שהוא ייחקר על ידה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אלול תשע"א, 28/09/2011 במעמד הנוכחים.